לינוי בניה ותשתית בע"מ ואח' נ' עמותת משתכני הר שמואל ואח'

החלטה

בקשה להורות למשיבים 1 ו-2 (להלן: "כונסי הנכסים") אשר מונו ככונסי נכסים של עמותת הר-שמואל (להלן: "העמותה") ולמִנהל איו"ש להימנע מלעשות כל פעולה ו/או דיספוזיציה בזכויות במגרש שבהר שמואל (ליד גבעת זאב, להלן: "המגרש") השייך לאבי המבקש, המנוח אפרים שטיגליץ ז"ל. ככל הידוע למבקש מדובר במגרשים מספרים 1760א' ו-1760ב'.

1.לטענת המבקש, ממסמכים שבידיו, ביניהם הסכם מכר מיום 3.05.83, עולה כי אביו רכש יחד עמו את המגרש בשטח של כ-700-650 מ"ר. לדבריו, מלוא תמורת המגרש שולמה והמגרש נרשם על שמו ועל שם אביו. לתדהמתו, מספר ימים לפני הגשת הבקשה פנה אליו אדם בשם יצחק איפרגן וביקש ממנו לחתום על מסמכים להעברת זכויותיו במגרש אליו. מר איפרגן גם הציג לו הסכם מכר עליו חתום משיב 1 כמוכר ומר איפרגן ואשתו כרוכשים. בירור שערך העלה כי הוא נתבקש לחתום על ויתור זכויותיו במגרש, וזאת לאחר שמשיב 1 טעה בהוצאת הפסיקתה מבית המשפט ביום 6.07.11 המורה על העברת הזכויות מאביו המנוח לה"ה איפרגן, וזאת בשל אי תשלום דמי הפיתוח על ידי אביו המנוח לעמותה, במקום לבקש פסיקתה על העברת זכויותיו שלו במגרש לאיפרגן. בהמשך טען כי כונסי הנכסים מעולם לא פנו אליו בדרישת תשלום, ולמעשה מלבד הפנייה לאביו ביום 27.10.05, גם אליו לא נשלחה פנייה נוספת.

2.בתגובה טענו כונסי הנכסים כי למבקש אין קשר לעמותה ואין לו זכות כלשהי הקשורה אליה. אכן, לאביו של המבקש זכויות לקבל מגרש מבין הקרקעות שהוקצו לעמותה, ובפגישה שנערכה עמו ביום 11.12.05 הוקצה לו מגרש 1760ב'. אולם זכות זו הותנתה בתשלום דמי הפיתוח במלואם ותשלום דמי חכירה למִנהל יו"ש, תשלומים שאביו של המבקש לא שילם עד היום חרף הפנייה שנעשתה אליו בעניין זה ביום 15.12.05. אביו המנוח שילם, אם בכלל, לחברת "מורשת בנימין" ותשלום זה ככל שבוצע אין בו כדי להשפיע על זכויות המבקש או אביו, שכן אין מדובר בתשלום דמי פיתוח לעמותה. בנסיבות אלו ובהתאם להוראות בית המשפט, הועבר המגרש לה"ה איפרגן. כונסי הנכסים הוסיפו כי ברישומי מִנהל יו"ש מופיע כי ביום 21.06.88 הועברו זכויות אבי המבקש במגרש למבקש, אך הניסיון לעמוד על תוכן ההעברה לא צלח. לטענתם, במועד ביצוע ההעברה, המבקש היה קטין ויש להטיל בספק את קיומה של עסקת ההעברה. בין כך, עסקה זו לא אושרה על ידי מוסדות העמותה. כונסי הנכסים הוסיפו כי הפסיקתה בדבר ההעברת הזכויות לאבי המבקש נחתמה לפני זמן רב, ומדובר אפוא, בבקשה שהוגשה בחלוף זמן רב וב"מעשה עשוי".

3.המבקש תמך את טיעוניו בתצהירו שלו ובתצהיר של אמו, הגב' לאה רבקה שטיגליץ. המבקש טען בתצהירו כי מעולם לא קיבל הודעה מכונסי הנכסים בעניין המגרש השייך לו וכי לא ידוע לו על כל חוב בדמי הפיתוח. הגב' שטיגליץ סיפרה בתצהירה כי בעלה רכש מגרש מהעמותה כחסכון עבור הילדים. היא אישרה כי ידעה על חוב בדמי פיתוח ושיהיה צורך להסדירו בטרם יחלו לבנות על המגרש. במועד בו החל משיב 1 לטפל בענייני העמותה, בעלה היה חולה מאוד ונבצר ממנו לטפל בענייני המגרש, ומזה מספר שנים לא קיבלה פניות בעניין. גם בחקירתה בבית המשפט אישרה הגב' שטיגליץ כי קיים חוב בדמי פיתוח שלא שולם. היא גם אישרה כי יש לה ולבעלה זכויות של 50% בבנייה על המגרש. עם זאת בחקירתה החוזרת ציינה כי חלק מהמגרש שייך לבנה (המבקש). המבקש גם הוא טען בחקירתו בבית המשפט כי הוא בעל הזכויות ב-50% מהמגרש אף שאישר שלא שילם עבורו מאומה. לדבריו, אביו רכש בזמנו זכויות במגרש כולו והעביר לו מחצית מהם.

4.ראשית יש לדחות את טענת המבקש על דבר זכותו שלו לקבלת המגרש. טענה זו לא זכתה לאישוש כלשהו והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם האמור בתצהירה של אם המבקש, לפיה רק בעלה רכש מגרש בהר שמואל, ולא המבקש.

5.ובאשר למגרש שנרכש על ידי אבי המבקש, המנוח אפרים שטיגליץ ז"ל. בעניין זה אין למעשה מחלוקת כי המנוח אכן רכש את הזכויות במגרש. הדבר עולה במפורש מטענות כונסי הנכסים וממסמכיהם. בד בבד אין למעשה מחלוקת כי כונסי הנכסים פנו אל המנוח במכתב מיום 15.12.05 בו הובהר לו סכום דמי הפיתוח שעליו לשלם, ואין מחלוקת כי המנוח או המבקש לא שילמו חוב זה. המבקש ואמו מודים בכך במפורש. עם זאת, לא ניתן לשלול לחלוטין את טענת המבקש כי משלא נעשה דבר במשך 7 שנים חרף העובדה כי חוב דמי הפיתוח לא שולם, היה על כונסי הנכסים להבהיר למבקש עובר לתחילת ההליך של חיפוש רוכש אחר לשם העברת הזכויות במגרש אליו, כי בהעדר סילוק מיידי של החוב, הוא יאבד את זכותו במגרש. על בעל תפקיד מטעם בית המשפט לנהוג בהגינות ולהקפיד בהקפדה יתרה על תקינות ההליכים אותם הוא מנהל, וחלות עליו חובות זהירות מוגברות העולות בהרבה על חובותיו של צד אחר בהליך אזרחי (פש"ר (ת"א) 1062/01, בש"א 16165/03 צמח נ' עו"ד שרון וייצמן, 11.12.03). במקרה זה, וככל הנראה על פי הקבלות שצורפו לבקשה, המנוח שילם לחברת "מורשת בנימין" מאות אלפי שקלים עבור הזכויות במגרש, וכאמור, למעט פניית כונסי הנכסים בשנת 2005 לא התקיים קשר בינם ובין המנוח או לבין המבקש במשך כל השנים. בכך, נבדל מקרה זה ממקרים אחרים הנוגעים למגרשים אחרים בפרוייקט העמותה בהר שמואל במסגרתם הודיעו כונסי הנכסים לבעלי המגרשים על כל צעד ושעל מה בכוונתם לעשות במגרשים השייכים להם במידה והם לא ישלימו את חובותיהם (השוו החלטה בבקשה 158 בתיק זה, עוזיאל נ' עו"ד דורון לנגה, כונס נכסים, 26.02.12).

6.משכך, באופן עקרוני צודק המבקש כי יש לתת לו את ההזדמנות להשלים את התשלומים בגין המגרש שלא שולמו עד היום, בכללם דמי הפיתוח, דמי החכירה וכיוצ"ב. עם זאת, לאור העובדה כי כונסי הנכסים כבר חתמו על הסכם עם צד שלישי (ה"ה יצחק ואסתר איפרגן) ועמדתם טרם נשמעה בבית המשפט, אחר שלא צורפו להליך, לעת הזאת לא ניתן להורות על ביטול העברת הזכויות במגרש לה"ה איפרגן. בנסיבות אלו, אם ברצון המבקש להחזיק בזכויות המגרש, עליו להפקיד את יתרת דמי הפיתוח ויתרת שאר התשלומים המגיעים ממנו בגין המגרש, בכללם דמי חכירה וכיוצ"ב לפי שיעורם כיום, בידיו הנאמנות של עו"ד לנגה, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת תחשיב החובות מעו"ד לנגה. במידה ויעשה כן, תשמע עמדתם של ה"ה איפרגן. במידה והמבקש לא יפקיד את האמור בתוך 30 יום, יהיו כונסי הנכסים רשאים להמשיך בהעברת הזכויות במגרש.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: